משבר החוב של יוון

שנת 2008 תירשם לנצח בדפי ההיסטוריה כאחת מנקודות המבחן הקריטיות ביותר של הכלכלה העולמית. התפוצצות בועת המשכנתא, לצד הצטברות החובות האבודים אל מסה קריטית והכשל של המוסדות הבינלאומיים לנהל רגולציה ראויה, הובילו לקריסה מהירה ורחבת היקף של גופים פיננסיים בכל רחבי העולם. כל אלו הפכו את המשבר הפיננסי העולמי של 2008 לאחד מהאירועים הכלכליים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית, שהצטרף לרשימה מפוקפקת של אירועי קריסה כמו השפל הגדול של 1929 או יום שני השחור בסוף שנות ה-80. ההשלכות היו מרחיקות לכת והשפיעו על אנשים פרטיים, תעשיות ענק וממשלות כאחד. מגלי אבטלה המוניים ועד לירידה משמעותית בצמיחה, מדינות רבות עדיין מתמודדות עם השלכות המשבר הזה, גם 15 שנה לאחר מכן.

משבר החוב ביוון הוא ללא ספק אחת מדוגמאות המופת להשלכות ההרסניות של המשבר העולמי, אך לא פחות חשוב מכך, הוא דוגמא לאופן שבו ניהול כלכלי בלתי אחראי והיעדר יציבות פוליטית, יכולים להוביל את המשק הלאומי אל עברי פי פחת. כאן, נסקור את הגורמים המרכזיים למשבר החוב של יוון, ההשלכות של המשבר על המצב הפוליטי, הכלכלי, על מחירי הדירות ביוון ועל האופן בו המדינה מתמודדת עם ההשלכות הללו עד היום.

מה הוביל את יוון אל עבר כלכלת משבר?

על אף שהקונצנזוס הוא שהמשבר הכלכלי ביוון החל בעקבות המשבר של 2008, את הגורמים השורשיים שלו אפשר לזהות כבר בתחילת שנות ה-80. בשנת 1981, יוון מצטרפת לאיחוד האירופי ולוקחת הלוואת ענק ממוסדות פיננסיים בינלאומיים כמו קרן המטבע ותוכניות של האיחוד, כמו גם ממשקיעים פרטיים. תנאי האשראי הנוחים שנהנתה מהם, אפשרה למדינה לקדם צמיחה כלכלית. כשהצטרפה לגוש האירו ב-2001, ההזדמנויות להלוואות הפכו לאטרקטיביות מתמיד.

עם זאת, כמו תמיד, גילו היוונים שהלוואות צריך להחזיר ולעתים, מועד ההחזר יכול לתפוס אותך בהפתעה. בעקבות משבר 2008, החוב הציבורי של יוון זינק ליותר מ-120% מהתמ"ג עד שנת 2010, כשחלק ניכר מהחוב הזה מוחזק בידי נושים זרים. לא הייתה כל אפשרות לכסות סכום כזה מעכשיו לעכשיו והדרך היחידה לשלם את התחייבויות המדינה ולמנוע קריסה, הייתה סיוע מהקהילה הבינלאומית. אלא שהאיחוד, כמו גם קרן המטבע והבנק העולמי, דרשו מיוון ליישם רפורמות כלכליות כתנאי לקבלת הסיוע.

קולות המחאה הנרחבים שנשמעו ביוון הקשו על ההנהגה ליישם רפורמות כל כך קיצוניות, אבל ככל שחגורת החנק הזו התהדקה, כך גם מדיניות הצנע הממשלתית החריפה. באופן טבעי, הצעדים הללו רק האטו יותר את הצמיחה הכלכלית.

ההשלכות ארוכות הטווח של משבר החוב של יוון

בין השנים 2008-2016, כלכלת יוון הצטמצמה בכמעט 25% ושיעורי האבטלה הגיעו למעל 27% בשנת 2013. התסיסה ברחוב היווני הגיעה לשיא כשגלי מחאה עצומים גרמו לאי יציבות פוליטית חמורה. לצד האתגרים המורכבים האלו מבפנים, גם יחסי יוון עם מדינות זרות התדרדרו באופן משמעותי. אי היכולת של יוון להחזיר את החוב, אילץ אותה לפנות אל האיחוד האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית לקבלת תוכניות סיוע. אלא שאלו הגיעו עם תנאים נוקשים מאוד ודרישה לצמצם את הגרעון ולהגביר את התחרותיות במשק. הציבור היווני, שנהנה במשך שנים מתוכניות רווחה נרחבות מאוד, הגביר עוד יותר את המחאה על רקע הדרישות. כך, מצאה עצמה הממשלה היוונית בין הפטיש של הקהילה הבינלאומית לסדן של אזרחיה.

שוק הנדל"ן הגיע לשפל חסר תקדים

אין ספק שאחד מהסקטורים העיקריים שהושפעו מהמשבר, היה שוק הנדל"ן ביוון. מפרוץ המשבר ועד לשנת 2016, צנחו מחירי הנכסים הממוצעים במעל ל-40%. הירידה המשמעותית ביותר הורגשה בבירת המדינה, אתונה. בעוד שבעבר מחירי קניית דירות באתונה התחרו במחירי הנדל"ן במרכזי הערים של המדינות העשירות ביותר במערב אירופה, בן רגע ניתן היה להשיג דירה באתונה במחיר מחסן.

לירידה העצומה הזו בשווי הנכסים היו כמה גורמים:

• ראשית, המשבר הכלכלי הוביל לירידה בביקוש לנכסים ככל שכוח הקנייה של האזרח היווני פחת
• שנית, תנאי האיחוד וקרן המטבע הובילו לתנאי אשראי נוקשים מאוד, מה שצמצם משמעותית את הזדמנויות המימון לרכישת נכסים
• לבסוף, המשבר תפס את יוון לאחר תנופת בנייה עצומה, מה שהוביל לעודף משמעותי בהיצע הנכסים.

ירידת מחירי הנכסים השפיעה באופן ישיר גם על היציבות הכלכלית של משקי בית רבים ביוון. אזרחים רבים החזיקו בנכסים וככל שמחירי הנכסים הללו ירדו, כך ההון האישי פחת וגרם לצמצום ההוצאות בכלכלת המשפחה הממוצעת. באופן טבעי, הצעד הזה רק תרם עוד יותר להאטת הכלכלה.

המשבר בשוק הנדל"ן הוביל לגל של השקעות זרות

באופן אירוני, מגמת הירידה הזו היא שבמובנים רבים סייעה ליוון להתאושש בהדרגה מהשלכות המשבר. המחירים הנמוכים תפסו את תשומת ליבם של משקיעים זרים רבים בעולם שהחלו להיכנס לשוק היווני. תוך זמן קצר, השקעות של נדל"ן באתונה הפכו לאחד מאפיקי ההשקעה הפופולריים. ממשלת יוון, שזיהתה את המגמה, החלה ליישם שורה ארוכה של תמריצים לעידוד ההשקעות. זוהי הסיבה שעד היום, תנאי קבלת ויזת זהב ביוון הם המשתלמים ביותר באירופה. כל משקיע שירכוש נכסים בשווי 250,000 אירו ומעלה, זכאי לקבל ויזת תושבות במדינה.

נכון להיום, יוון ממשיכה להתמודד עם אתגרים כלכליים משמעותיים הנובעים ממשבר החוב שלה. על אף שסימני ההתאוששות כבר מורגשים, שיעור האבטלה עדיין גבוה ועומד על כ-15% בממוצע, כשבקרב בני 18 עד 35, הוא עומד על כמעט 35%. גם התמ"ג עדיין נמוך מאוד בעוד שצעדי הצנע שיישמה המדינה הפכו את הגישה לשירותים ציבוריים למוגבלת מתמיד.

למרות האתגרים הללו, אין ספק שיוון צועדת בכיוון חיובי. העלאת דירוג האשראי שלה ל-B+ ביוני 2022 מהווה ללא ספק סימן מעודד. גם מחירי הנכסים ניחנים היום במגמת עלייה אך עדיין זמינים במחירים אטרקטיביים. ההבטחה לתשואה גבוהה בהמשך, מושכת משקיעים רבים אחרים שמסייעים בהבראת המשק.